ניחוחה של טיבט: דרך המושק.

טיבט נתפסת, אפילו כיום תחת עול המודרנה ותחת שלטון הרפובליקה העממית הסינית והשינויים התרבותיים הנלווים אליו, כארץ אקזוטית, מסתורית ורבת פלאות.

תפיסה זו אינה חדשה והיא מלווה את הרמה הטיבטית הנישאה מזה מאות שנים. דימוי זה נובע ככל הנראה מן הטופוגרפיה ההררית של הרמה,המתנשאת בממוצע לרום של ארבעה וחצי קילומטרים. לקשיי הנגישות הנובעים מכך נוספת סגירותה היחסית בפני זרים במהלך המאה התשע עשרה, ואלה הזינו את המימד המסתורי והאקזוטי שבדימויה של טיבט.

mountains-in-tibet-314463

למרות דימויים אלו, מבחינה היסטורית לא נמצאה הרמה הטיבטית  בבדידות מזהרת כפי שנדמה, והיתה קשורה בקשרים תרבותיים, פוליטיים ומסחריים עם התרבויות השכנות לה.

מבחינה דתית, אימצה טיבט את הבודהיזם אשר השתרש בה בעקבות הגירת מורים מהודו, קשמיר ומרכז אסיה אל הרמה הטיבטית. מורים כגון פדמאסמבהאבה, וימאלמיטרה ואטישה הגיעו מהודו לטיבט בהזמנת שליטים מקומיים, ולימדו בה את הבודהיזם בגרסתו הטנטרית, וזה מתקיים בה עד ימינו.

Padmasambhava
Padmasambhava

מבחינה פוליטית הקימה טיבט אימפריה אשר שיאה במאה השמינית לספירה ובמהלך תקופת קיומה התחרתה עם שושלת טאנג הסינית והח'ליפות העבאסית על שליטה במרכז אסיה. עצמתה של האיפריה באה לידי ביטוי בין השאר בפלישות צבאיות לעבר סין, מינוי מושל טיבטי לקאבול אשר באפגניסתאן של ימינו, ובמורשת הספרותית העניפה שהותירו נזירים טיבטים באגן טארים, בשינג'יאנג של ימינו.

האימפריה הטיבטית, המאה השמינית לספירה.
האימפריה הטיבטית, המאה השמינית לספירה.

מבחינת מסחר,היתה טיבט  קשורה לתרבויות השונות בנתיבי סחר דרכם זרמו סחורות כגון תה סיני, אשר נסחר בתמורה לסוסים טיבטיים (ראו את הרשומה: "סוסים בעבור תה" ), ומוצרי מתכת שונים בהם מפורסמים האמנים הטיבטים עד ימינו.

אם זאת, ישנו מוצר אחד אשר בזמנים קדומים שימש שם נרדף לטיבט, ולאקזוטיקה מזרחית בגרסת ימי הביניים שלה. ומוצר זה הוא המושק.

מושק הינו חומר שמנוני וריחני המופק מן הזכרים בני משפחת איילי המושק (Sp. Moschidae), הנפוצים באזורים מיוערים במרכז אסיה ומזרחה. הזכרים מצויידים בניבים ארוכים המשמשים להפגנת עליונות טריטוריאלית. המושק נאגר בבלוטה ייחודית בסמוך לאברי המין, משמש למשיכת בנות זוג פוטנציאליות ובשל ניחוחו הייחודי, הפך מבוקש בקרב בני האדם כתרופה, וכאמצעי בישום חשוב ויקר מציאות.

אייל המושק (moschus_moschiferus) הניבים המפותחים ניכרים.
אייל המושק (moschus_moschiferus)
הניבים המפותחים ניכרים.
בלוטת מושק. (לא בתמונה: אייל המושק)
בלוטת מושק. (לא בתמונה: אייל המושק)

בעולם האסלאם נקשרו כתרים רבים למושק, כחומר רפואי רב עוצמה המשמש בריפוי חוליים שונים ומשונים, וכניחוח המקושר לדימויים ארוטיים ומיסטיים כאחד, בשירה הפרסית והערבית.

ככל הנוגע לאיכות המושק, הטוב והמבוקש שבהם נזכר ברבים מן המקורות המוסלמים בנשימה אחת עם שמה של טיבט, אשר היוותה מבחינה היסטורית את אחד המקורות העיקריים למוצר זה.

במקורות המערב אסיאתים, מופיע המושק החל מן המאה השלישית לספירה, כאשר התייחסויות מוקדמות לו ניתן למצוא במסמכים סוע'דים מדונהואנג (敦煌), המתוארכים למאה הרביעית או מוקדם מכך, וכן במקורות תלמודיים מן המאות הרביעית והחמישית, המעלים שאלות הלכתיות בנוגע לשימוש במושק.

"אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי: כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים" (ברכות, מג ע"א).

ואילו הרמב"ם גרס כי "המור הוא הדם הצרור בחיה שבהודו הידוע לכל שמתבשמין בה בני אדם בכל מקום" (הלכות כלי המקדש, פ"א הלכה ג')

המקורות הללו משקפים מסחר ער במושק על ידי יהודים, סוע'דים ואחרים עוד קודם לעליית האסלאם.

לאחר עליית האסלאם, מופיעים אזכורים רבים למושק בספרות הגאוגרפית, הדתית ובזאת העוסקת במסחר. המושק נתפס בספרות המוסלמית כבושם יוקרה, כחומר רפואי ראשון במעלה, ומבחינה דתית הוא נחשב לניחוח אשר הנביא מחמד בעצמו דיבר בשבחו, והמופיע בתיאורים קראאנים של גן העדן, אם כי יש ספק לגבי זיהוי וודאי של תיאורים אלו עם המושק המוכר לנו.

המקורות המוסלמים מודעים היטב למקורו של המושק בטיבט וסין, עם כי מגלים לעיתים בורות לגבי בעל החיים ממנו מופק ודרך הפקתו, ומעלים על נס את איכותו של המושק הטיבטי על פני זה הסיני. מקור מסויים מציין את המושק הסוע'די כעליון על זה שמגיע מהודו, אך מציין באותה נשימה כי מקור שני הסוגים הוא בטיבט עצמה.

ליבה של אסיה. טיבט.
ליבה של אסיה. טיבט.

עליונותו של המושק הטיבטי על זה שמקורו בסין מוסברת במקורות שונים על ידי מספר סיבות. הסיבה הראשונה היא בכך שאיילי המושק בטיבט ניזונים מעשבים ריחניים המצויים בהרי טיבט ,השניה היא משום  שהמושק הטיבטי נשמר ונמכר בצורתו הגולמית, כבלוטה מיובשת, בעוד שהסיני נמכר מיובש ומפורר, לעיתים בתוספת של חומרים זרים כגון דם או עופרת. והאחרונה מוסברת בכך שהמושק הטיבטי, בניגוד לסיני, מיובא לעולם האסלאם דרך נתיבים קצרים ויבשתיים, השומרים על איכותו, בניגוד להעברה בדרך הים שהלחות שבה עלולה לפגום בטיב החומר.

בנוגע לנתיבי המסחר המחברים את הרמה הטיבטית למערב אסיה, המקורות לא נותנים אלא תיאור כללי של נתיבים אלו. עם זאת, נראה כי בעקרון נתקיימו שני נתיבי מסחר, אחד יבשתי, מטיבט לח'ראסאן, ומשם לרחבי העולם המוסלמי, ואחד ימי ברובו, כאשר המושק הובא מן ההימאליה להודו, ומשם נישא דרך האוקיינוס ההודי לנמל דיבול (ديبل) בפקיסתאן של ימינו. מדיבול הופץ המושק לנמל שיראף (بندر سیراف), אשר לחופי איראן, לעדן שבדרום חצי האי ערב, ולנמלים נוספים. אחד מיעדיהם האחרונים של מטעני המושק היה בעראק, ומתואר כי "בהתקרב הספינות לנמל, עלה ריחו של המושק, והסוחרים לא יכלו עוד להסתירו מגובי המס. כאשר נלקח (המושק) מן הספינה, השתפר ניחוחו, וריח הים שדבק בו, נעלם".

כאמור, מספר תחנות סחר מצוינות במפורש במקורות המוסלמים, ככאלה אשר דרכן עבר המושק בדרכו מהרמה הטיבטית אל ליבו של העולם המוסלמי, ונמל דיבול אף מצוין במפה מן המאה האחת עשרה כתחילתו של נתיב לסין העובר דרך טיבט, אך גם אזכורים אלו אינם מאפשרים לשרטט נתיב סחר רציף, וודאי לא רשת דרכים.

ככל הנוגע לעוסקים בסחר במושק, נראה כי הטיבטים עצמם עסקו בכך רק בתחום המוגבל של שולי הרמה הטיבטית ומעט מעבר לה, במקומות כגון נפאל, לדאק, בהוטן, ובנגל, וכי משם המשיך המסחר על ידי גורמים הודים, סוע'דים, ערבים, יהודים, ארמנים וכן אירופאים.

נוודים טיבטים, מילאו ככל הנראה תפקיד ראשוני בשרשרת המסחר במושק.
נוודים טיבטים, מילאו ככל הנראה תפקיד ראשוני בשרשרת המסחר במושק.

אחד השימושים המרכזיים במושק בעולם האיסלאם היה כחומר רקע בייצור בשמים וזאת בשל יכולתו להדגיש את ריחם של חומרים אחרים, וניתן לקבוע כי המושק היה החומר הארומטי החשוב ביותר בתעשיית הבשמים המוסלמית. בשל דימויו של המושק ותוצריו כמוצרי יוקרה, ויותר מכך,בשל הקונוטציות המיניות שנלוו אליו, היה עשוי השימוש בו לעורר בעיות הלכתיות מסוימות, אך נראה כי המחלוקת היחידה שעורר בפועל היתה קשורה בעובדה כי איילי המושק מהם הופק החומר נשחטו בידי לא מוסלמים. כך או כך נראה כי גישתם של השיע'ים כלפי הנושא היתה מחמירה יותר מזאת של הסונים, שכאמור, תיארו את ריח המושק כחביב על הנביא מחמד, וככזה, הפך למוערך  שבחומרי הבישום.

בושם "משק אל ערב" יוקרתי.
בושם "משק אל ערב" יוקרתי.

המושק מסווג על פי רוב במקורות לשלוש דרגות איכות, צהוב, כהה, ושחור, הנחשב לנחות. סיווג זה תואם במידה רבה לסיווג דומה בספרות הטיבטית וההודית, כאשר שם דרגת הביניים מתוארת כחומה או אדמדמה.

הסיווג הדומה של איכויות המושק במסורות האסלאמיות והטיבטו-הודיות, מתקשר גם לתפקידו של המושק כחומר רפואי. במסורת הרפואית האסלאמית, המושק נחשב כתרופה אוניברסאלית, אשר ביכולתה לרפא כמעט כל חולי, אך באופן ספציפי הוא מתקשר לטיפול במקרים כגון מחלות לב, בעיות עינים ובמיוחד לטיפול בהרעלות.

העובדה כי למושק, כסם שכנגד לטיפול בהרעלות ובעיות עינים, תפקיד מרכזי גם ברפואה הטיבטית, עשויה להצביע על קשרים והשפעות תרבותיות הדדיות בין עולם האסלאם לרמה הטיבטית, אם כי בטיבט היו לחומר שימושים נוספים, שאינם מופיעים ברפואה האסלאמית, כגון  מזור לבעיות נפשיות וחיזוק המערכת החיסונית, וטיפול בבעיות כבד וכליות.

היבט נוסף של קשרים אפשריים בין המסורות הרפואיות של טיבט והאסלאם מתבטא בשימוש בתרופה המרפאת כל המכונה בטיבטית דאר יאק אן (dar yak an), מילה אשר מקורה במילה היוונית טריאקון (Theriakon), והתגלגלה דרך המילה הפרסית תריאכ  (تریاک ),שהיום אגב משמשת כמילה הפרסית לאופיום.

הכנת טריאק. דף מאוייר מתוך הTacuinum Sanitatis. ספר הדרכה רפואי המבוסס על מקור ערבי.
הכנת טריאק. דף מאוייר מתוך הTacuinum Sanitatis. ספר הדרכה רפואי המבוסס על מקור ערבי.
אופיום להמונים. תה "טריאקי" תורכי.
אופיום להמונים. תה "תריאכי" תורכי.

.

הרכבו של השיקוי השתנה מאיזור לאיזור, אך ביסודו הוא מכיל מרכיבים רבים ואקזוטיים, ומיועד לטיפול במגוון רחב של חוליים, ובמיוחד במקרי הכשת נחשים. נראה שיסודו ברעיון כי בכוחם של מרכיבים אקזוטיים ממחוזות רחוקים לרפא מחלות, ולהאריך חיים. בהקשר המוסלמי, יש תפקיד חשוב למושק ברקיחת טריאק, יחד עם מרכיבים אקזוטיים מארצות המזרח הרחוק והודו. באופן דומה מתכוני דאר יאק אן טיבטיים כללו חומרים אקזוטיים מארצות המערב.


הדמיון מבחינת אופן השימוש במושק במסורות הרפואה הטיבטיות והאסלאמיות מאפשר להניח קיום קשרים תרבותיים בין שני האיזורים. עם זאת ישנם הבדלים מהותיים בין מערכות הרפואה בטיבט ובעולם האסלאם, המתבטאות בהבדלים במסורות האבחון, והטיפול, כאשר המסורת האסלאמית שואבת במידה רבה את הידע שלה מזאת היוונית, והטיבטית קרובה בשיטותיה לזאת ההודית. נראה כי הדמיון בשימוש הרפואי במושק נדד יחד עם השימוש בו כחומר גלם, והתאים עצמו למסורת הרפואית המקומית, כאשר כיוון ההתפשטות ההגיוני הוא מטיבט והודו לעולם האסלאם.

ספר רפואה פרסי. המאה ה-13.
ספר רפואה פרסי. המאה ה-13.
ספר רפואה טיבטי, ככל הנראה מועתק ממקור מן המאה ה-12.
ספר רפואה טיבטי, ככל הנראה מועתק ממקור מן המאה ה-12.

המסחר במושק מדגים יפה מקרה בחן של האופן בו נלווים אל דרכי המסחר רעיונות וטכנולוגיות הקשורים בסחורות המועברות בהן. המקרה של המושק מדגיש קשרים מסחריים ותרבותיים בין העולם הטיבטי לעולם האסלאם. עם זאת, נראה כי קשרים אלו היו מוגבלים יחסית, בהשוואה לקשרים בין אזורים אחרים ונראה כי דרוש מחקר נוסף לגבי האופן בו התבצע המסחר בין האזורים והמתווכים המעורבים במסחר. העובדה כי סוחרים טיבטיים לא הרבו לצאת מעבר לשולי הרמה הטיבטית, וכי שלבים מאוחרים יותר של המסחר במושק התבצעו בין השאר דרך הודו כאזור ביניים, השפיעו על מידת החדירה של רעיונות וטכנולוגיות שימושיות בין מערב אסיה לטיבט. עם זאת, ידוע כי בעבר חדרו לטיבט ממרכז אסיה סחורות ממקור איראני, כדוגמת כלי כסף סאסאנים וסוע'דים ורעיונות כגון הבודהיזם, וכלי נשק ומוצרי מתכת טיבטיים אחרים זכו ליוקרה בשווקי מרכז אסיה, כך שמגע ישיר אינטנסיבי בין האיזורים אפשרי בהחלט גם בהמשך, ולא רק דרך הפריזמה של המסחר במושק.

מבחינת הקשר תרבותי, כרונולוגי וגאוגרפי, ניתן להתייחס ל"דרכי המושק" כנתיב משנה של דרכי המשי המפורסמות, בדומה לאופן בו הוגדרו דרכי מסחר נוספות בהן הובלו סחורות שונות בתקופות שונות כגון דרך הבשמים העוברת במדבריות המזרח התיכון, דרך התה והסוסים העתיקה  (茶马道), המחברת בין סין לטיבט, דרכי המסחר בין התרבויות המיושבות לערבה האירואסיאתית ו"הדרך הסיבירית", (Sibirsky trakt) בין סין לרוסיה בראשית התקופה המודרנית.

המסחר במושק אפשר מגעים בין תרבותיים בין הרמה הטיבטית לארצות השכנות לה, כמו גם זרימת עושר חומרי אל תוך טיבט עצמה, וייתכן שהיה מהגורמים שאפשרו את פריחת התרבות הטיבטית והגעתה להשגים אומנותיים ורוחניים ניכרים.

ארמון פוטלה. להסה, טיבט.
ארמון פוטלה. להסה, טיבט.

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: