סין במרכז אסיה: עליית הערבה.

            隨畜牧而轉移…. 逐水草遷徙, 毋城郭常處耕田之業

 
Their wanderings follow their herds…. [and they] migrate according to the
availability of water and pasture; [they] lack regularly inhabited, fortified cities
and have no practice of agriculture.

Sima qian (c.140 BC – 86 BC) "Records of the Grand Historian"

נוודות פסטוריאלית (Nomadic Pastoralism ) בהגדרה רחבה, הינה צורה מובחנת של פעילות כלכלית הקשורה להחזקת עדרי בעלי חיים לאורך השנה במרעה פתוח, המצריכה נדידה עונתית בתוך תחומים מוגדרים, וכוללת השתתפות כלל האוכלוסיה בתהליך הנדידה.

old yurt scene mongolia

הולדת הנוודת הפסטוריאלית קשורה קשר הדוק למהפכה החקלאית בתקופה הנאוליתית והופעתן של חברות יצרניות מזון, כאשר בתחום זה התהוו שתי התמחויות נפרדות, האחת גידול צמחים, והשניה היא אחזקת בעלי חיים.

לא מן הנמנע שחברות ציידים-לקטים החלו לביית בעלי חיים בטרם החלו בכך חברות חקלאים מוקדמות, אך רק חברות חקלאיות שברשותן עודפי תוצרת חקלאית היו מסוגלות לאחזקת בעלי חיים באופן משמעותי.

יש לציין כי כי תהליך היווצרותה של הנוודות הפסטוריאלית כתופעה מובחנת ונפרדת כלכלית וחברתית היה תהליך הדרגתי ביותר, וכי עד שלב מאוחר יחסית (האלף השלישי עד השני לפני הספירה), עוד אין ניתן לדבר על תרבות המופרדת באופן מלא מהחברות החקלאיות, או החקלאיות למחצה.

בהתמקדות בערבה הארואסיאתית, אותה רצועת עשב רחבת ידיים הנמשכת ממנצ'וריה ומונגוליה במזרח, ועד הונגריה במערב, ניתן לומר שראשיתה של הנוודות הפסטוריאלית כתופעה עצמאית קשורה קשר הדוק לביות הסוס.

עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שהסוס בוית סביב האלף הרביעי לפני הספירה בערבות דרום רוסיה, והיה בתחילה קשור לחברות העוסקות בחקלאות, לא פחות מאשר בכלכלת מרעה ,נראה שהזמן הרב שיחלוף טרם הופעתם של פרשים סביב האלף הראשון לפני הספירה קשור בהתפתחויות של טכנולוגיות רכיבה מתאימות.

קבר סוס טקסי. מדבר קארא-קום. תורכמניסתאן. תרבות הודו-אירופית מתקופת הברונזה. עמים איראנים היו ככל הנראה מראשוני הנוודים הפסטוריאלים, טרם הוחלפו בתורכים.
קבר סוס טקסי. מדבר קארא-קום. תורכמניסתאן.
תרבות הודו-אירופית מתקופת הברונזה. עמים איראנים היו ככל הנראה מראשוני הנוודים הפסטוריאלים, טרם הוחלפו בתורכים.

היתרונות הברורים של ביות הסוס כבהמת משא,אמצעי שליטה על עדרים, וכאמצעי מלחמתי ,על ידי רתימתם למרכבות קרב בשלב הראשון, אפשרו התפתחות קהילות נוודיות יותר מבעבר. קהילות אלו היו מסוגלות להעמיק את חדירתן לערבה, תוך ניצול הנישה האקולוגית שלה לשם ייצור מזון, באמצעות כלכלת מרעה.

למרות מידה הולך וגוברת של עצמאות כלכלית שאפשרה צורת חיים מתפתחת זאת ,היא נותרה תמיד קשורה קשר הדוק לקהילות החקלאיות ולמעשה נותרה תלויה בהם על מנת לספק לעצמה מוצרים הדרושים לקיומה, ביחוד דגנים, והדרך להשיג מוצרים אלו התאפשרו באמצעות סחר חליפין תמורת מוצרי מרעה ,וכאשר הנסיבות מאפשרות זו, גם בכח הזרוע.

בכלליות, המעבר מחברה בעלת כלכלה מעורבת, לחברה בעלת ייסוד נוודי דומיננטי, היה כרוך בשינוי המבנה החברתי, שינוי זה התבטא בקיומם של בתי אב אוטונומיים פחות או יותר, כאשר נקודת ההתייחסות הראשונית היא השבט.  עם זאת,  בהשפעת כח חיצוני, נטה המבנה הפוליטי של חברות נוודיות  לשקף את המבנה הפוליטי של מקבילותיהן יושבות הקבע, ועקרון זה תקף ביחוד לגבי המקרה של סין וחברות הנוודים שמצפון לה.

בני שבט מונגולי -קלמיקי.
מונגולים -קלמיקים.

כאשר בוחנים את התהליכים הכלכליים והחברתיים באיזור הספר, צפונית לסין, נראה שישנו קשר בין התפתחות אליטה לוחמנית בערבה, למעבר אוכלוסיות מיושבות או נוודיות למחצה לאורך חיים נוודי לחלוטין, תהליך עליית אליטות אלו שהתאפשר בין השאר בשל חדירת טכנולוגיות חדשות מן הערבה המערבית, ובייחוד אלו הקשורות לרכיבה על סוסים, וכן טכנולוגיות ייצור ברזל ממרכז אסיה .

מבחינה פנים חברתית, לאליטה הלוחמת היתה גישה לעדפי מסחר ותוצרת, וכלפי חוץ היתה לה נגישות טריטוריאלית רחבת היקף כלפי קהילות אחרות, נוודיות ומיושבות ,כאשר עם האחרונות התקיימו יחסי מסחר וסימביוזה כלכלית ,אך גם יחסי עוינות. ככל שהתבססו החברות הנוודיות באיזור, הן מיצבו עצמן בעמדת עליונות על קהילות החקלאים באיזור.

פרש שיונג נו. איור מודרני.
פרש שיונג נו. איור מודרני.

במקורות הסינים ,מופיעים הנוודים לראשונה תחת הכינוי המכליל  胡) Hú), ומאופיינים כקהילות הירארכיות המסתמכות על גידול עדרים, ומצטיינות ברכיבה על סוסים ושימוש בקשת.

תרביויות לוחמניות אלו הגיעו לכדי הבשלה כבר במאות השביעית והשישית לפני הספירה, אך היו מוגבלות לאזורים בודדים, ומעורבןת בקהילות חקלאיות או נוודיות למחצה. קהילות אלו  מתוארות כקבוצות המאורגנות באופן רופף, ונלחמות רגלית.  קבוצות אלו נעלמות מהרשומות הסיניות סביב המאה הרביעית לפני הספירה, ונראה שהעלמות חברות אלו היא תוצאה של סיפוחן למבנה הפוליטי של הנוודים, לא פחות מאשר תגובה ללחץ שהפעילה הציוויליזציה הסינית המתפשטת.

יש לציין כי לעליית הכח הנוודי בערבה המזרחית, קדמה מעט עליית כוחו של עם נוודי נוסף בערבה המערבית של צפון הים השחור, והוא זה אשר נודע במקורות היווניים, כסקיתים. שני העמים הללו הסקיתים והשיוג נו, מתוארים במקורות היווניים והסיניים, בהתאמה, כתרבויות לוחמניות-רכובות, הדרות במגורים ארעיים, ומסתמכות על גידול עדר מקנה, ולא על חקלאות. המקורות הסיניים והיוונים מבטאים מחד בוז עמוק לתרבות הנוודית, ומאידך פליאה והערצה לעליונותם הצבאית הברורה.

מבחינת תרבות חומרית, מגלות התרבויות הנוודיות אחידות מופלאה לא רק מבחינת פיתוח ציוד קל נשיאה ההכרחי לחיי נדודים, אלא גם מבחינת  ביטויים אומנותיים, ואלה מתגלים במיוחד במה שמכונה "הסגנון החייתי" (Aniaml style), של חפצי אומנות ועיטורים אשר נתגלו ממנצ'וריה במזרח ועד הונגריה במערב.

סיכה בדמות טיגריס. שיוננג נו.
סיכה בדמות טיגריס. שיוננג נו.
תכשיט בדמות אייל. סקיתי.
תכשיט בדמות אייל. סקיתי.
סצנת טרף. שיונג נו
סצנת טרף. שיונג נו
סצנת טרף. תכשיט סקיתי.
סצנת טרף. תכשיט סקיתי.

אחידות זו מראה כיצד התפתחה התרבות החומרית הנוודית כתבנית נוף הולדתה, מבחינת חפצי התועלת המדברים אל ליבם של נוודים, כמו גם את האופ בו זרמו מוטיבים אומנותיים ורעיונות לאורך ים העשב האיראוסייתי.

לקראת שלהי תקופת המדינות הלוחמות, עם אימוץ הרכיבה על סוס  למטרת לחימה ,והקמת חומות בגבול הערבה ,גבר תהליך המיליטריזציה של האיזור והוקשח הגבול התרבותי והפוליטי בין האזורים.

The Qin Emperor] then sent Meng Tian with the army to attack the barbarians)
he conquered 1000 tricents of territory and extended the border up to the Yellow
River. The land acquired was entirely swamp, and the five grains could not be
cultivated there.

Sima qian "Records of the Grand Historian

אחת הקבוצות שנדחקו צפונה כתוצאה מתהליך זה, עם עליית קיסרות שושלת צ'ין, היתה קבוצת שוליים בקרב שבטי הנוודים ששכנו בעמק האורדוס, באיזור הגבול הסיני .קבוצה זאת, השיונג נו, עתידה לשמש גורם משמעותי בעיצוב היחסים בין סין הקיסרית לעמים הנוודיים שמצפון לה.

עלייתם של השיונג נו ככח הדומיננטי החלה כאמור עם הגלייתם מאדמות המרעה שלהם כתוצאה ממסע המלחמה של צבא צ'ין שיצא לטהר את האדמות הדרומיות לנהר הצהוב משבטי הHu .

את תקופת הגלות והחזרה לאדמותיהם בעמק האורדוס מוביל מנהיג שבטי (צ'אן יו) ששמו טו-מאן, מנהיג זה מודח לבסוף בידי בנו מאו-דון, אשר מצליח תוך שנים מספר לבסס את שליטתו על שבטי האיזור ולכונן לראשונה קונפדרציה שבטית בעלת מימדים משמעותיים.

האימפריה של השיונג נו.
האימפריה של השיונג נו.

על מנת להבין את הרקע שאפשר עליית מבנה פוליטי זה, יש להתעכב מעט על הקשר בין הכלכלה הנוודית לתנאים האקולוגיים בהם היא שוכנת מחד, והקשר שלה לכלכלה החקלאית מאידך.

הכלכלה הנוודית היתה קשורה מאז ומתמיד קשר הדוק ליכולת הנשיאה של הסביבה, ודרשה וויסות מתמיד של העדרים, בסיס כלכלה זאת, באופן שלא ירושש את הסביבה ממשאביה הטבעיים, למעשה, על פי חישובים שנעשו, כמות המקנה שהוחזקה על ידי השיונג נו, זהה לכמות המקנה במונוגליה האוטונומית של 1918.

בתוקף כך הכלכלה הנוודית רגישה מאוד לכל שינוי בתנאים הסביבתיים ,כגון בצורת, רעיית יתר או קרה, אשר עלולות לגזור דין מוות על האוכלוסיה.

מוות המוני של מקנה בעקבות דזוד (Dzud), חורף קשה ומושלג במיוחד.
מוות המוני של מקנה בעקבות דזוד (Dzud), חורף קשה ומושלג במיוחד.

כתוצאה מחוסר ביטחון כלכלי תמידי זה , העדר עודפי תוצרת משמעותיים, ולרוב גם חוסר יכולת לספק לעצמה מוצרים שונים, בעיקר דגנים, גררו תלות של הכלכלה הנוודית במקבילתה החקלאית.

ישנן דעות שונות לגבי הגורם המיידי לשינוי הפוליטי והחברתי שהביא לעליית השיונג נו ולמבנה הפוליטי הריכוזי שהקימה, אך נראה שהדבר קשור למסע המלחמה של צ'ין כלפי שבטי הנוודים ואבדן שטחי המרעה שבאו בעקבות מסע זה. המאבקים השבטיים שנוצרו בעקבות הפלישה הסינית, וביתר שאת קריסת קיסרות צ'ין שנים מועטות לאחר מכן.

קריסת הקיסרות הסינית הראשונה הותירה ריק פוליטי שאפשר לשיונג נו ומאו דון בראשם, להביס את אויבהם בערבה ולבסס קונפדרציה שבטית ריכוזית בשטח נרחב ,וזאת במקביל לעליית בית האן לשלטון.

האימפריה של שושלת האן.  (206BC -220AD)
האימפריה של שושלת האן.
(206BC -220AD)

בבואנו להסביר את מאפייני הקשר בין אימפריה נוודית כפי שהיא מתבטאת ספציפית במקרה השיונג נו ,לאימפריה הסינית ,ניתן להבחין בכך שכלפי פנים נותרת האימפריה מבנה רופף של בריתות שבטיות, כאשר הצ'אן יו מוגבל תמידית על ידי בעלי בריתו, אך אם זאת משמש המתווך היחיד בין שבטי הערבה לחצר הקיסרית הסינית.

הקונפדרציה השבטית מקיימת באופן מכוון יחסים תוקפניים עם המדינה הסינית, וזאת על מנת להביא לידי מיצוי מרבי של התועלת החומרית שניתן להפיק ממנה.

לשבטי הנוודים, מלבד מקרים בודדים ,אין שאיפה או יכולת לבצע סיפוח טריטוריאלי של סין ,ועל ידי כך לאבד את ההכנסות הנובעות מסחיטת דמי חסות וביזה.

למעשה, המבנה האוטונומי של השבטים נותר בעינו ,אך ראשי השבטים מוותרים על אוטונומיה זאת בתמורה לרווחים הזורמים מהיישות הסינית.

בהשוואה למבנה הפוליטי של הנוודים, ניתן לראות כי המבנה הפוליטי של מדינה יושבת קבע כמו סין, מבוסס על על רווחי מס שנתיים מכלל היבול החקלאי, ואלה משמשים לתמיכה במנגנוני השלטון המרכזיים.

"When it is to their advantage, they advance; when not they retreat, as they see no shame in retreat. Concern for propriety or duty does not inhibit their pursuit of advantage"

Sima qian "Records of the Grand Historian

מערכת היחסים המורכבת והמדממת לעיתים קרובות בין הציוויליזציה הסינית והתרבות הנוודית החלה כאמור להתעצב בתקופת צ'ין, השושלת הקיסרית הראשונה אשר איחדה את סין לכדי ישות פוליטית אחת.

בתקופת צ'ין הוקמה הגרסה הראשונה של מערכת הביצורים המפרידה בין סין לתחום הערבה, וזאת על מנת לבלום את פשיטות פרשי השיונג נו האימתניים.

שרידי חומה מתקופת שושלת האן. מערב גנסו. סין.
שרידי חומה מתקופת שושלת האן. מערב גנסו. סין.

[The Xiongnu] are skilled at luring enemy troops in pursuit in order to expose the
enemy. Then when the enemy is in sight, they attack from all sides like a flock of birds. When they are pressed in battle, they scatter and disperse like drifting
clouds.

גם לאחר קריסת שושלת צ'ין, ועליית מחליפתה במעגל השושלות, היא שושלת האן, לא השתנו יחסי הכוחות באופן מהותי.

התבססותם של יחסים רשמיים בין סין של שושלת האן לבין השיונג נו החלה לאחר תבוסתו של קיסר האן הראשון גאו זו (高祖) בקרב פינג צ'נג, והבנתו כי אין ביכולת צבאו להביס את פרשי השיונג נו, וחתם עימם את הסכמי ה"הרמוניה של קרבה" (חה-צ'ין 和親 ) ,שמשמעם בפשטות קניית שלום בתמורה לסחורות, או בעברית מודרנית, פרוטקשיין.

האן גאו זו. הראשון לביתו.
האן גאו זו. הראשון לביתו

באופן מפורט ההסכם כלל מסירת כמויות קבועות מראש של דגנים ,יין, משי וסחורות נוספות אשר ישולמו באופן שנתי על ידי חצר האן ,לאליטת השיונג נו .

בנוסף ,כלל ההסכם את השוואת הערך של שתי הממלכות מבחינה דפלומטית, ועל ידי כך ,את קביעתה של גאופוליטיקה דו קוטבית. כהמשך ישיר לשינוי ערכי זה, סעיף נוסף קבע את העברתה של נסיכה מבית האן למאו דון לשם נישואין. יש להדגיש שמבחינת החצר הסינית לצעד זה היתה משמעות רבה יותר מאשר הרעפת כבוד על מנת לרצות את השיונג נו.צעד זה נועד על מנת ליצור קשר ישיר בין המשפחה הקיסרית הסינית לחצר הצ'אן יו בערבה, ולמעשה על ידי כך להכפיף אותה לחצר הסינית. בנוסף, תקוות ההאן היתה כי משלוח מתנות ודברי מותרות לשיונג נו תשחית את מידותיהם, תקרב אותם אידיאולוגית לחצר הסינית, ותיצור פילוג בין שורותיהם.

אריג משי מתקופת שושלת האן. אריגים מסוג זה שימשו לתחזוק המבנה הפוליטי של השיונג נו, וסופם שהתגלגלו מערבה, עד לשווקי האימפריה הרומית.
אריג משי מתקופת שושלת האן. אריגים מסוג זה שימשו לתחזוק המבנה הפוליטי של השיונג נו, וסופם שהתגלגלו מערבה, עד לשווקי האימפריה הרומית.


תקוותיה של סין נכזבו בשל מספר גורמים הקשורים כאמור למבנה הפוליטי של הנוודים ,ולמעשה גרמו לבסוף לכשלון הסכמי החה צ'ין, וחזרה למצב של לחימה ישירה בין המעצמות.

הסיבה הראשונה והמידית לכשלון הסיני, היתה העובדה שהצ'אן יו זכה לתמיכת ראשי השבטים, רק כל עוד הם קיבלו את חלקם מההכנסות שהתקבלו מסין, ואלה אף שימשו את הנהגת השיונג נו על מנת להרחיב את תחום השפעתם לעבר שבטים נוספים, וצירופם לאמפריה, ולא לשם צבירת הון אישי ומעמד כלכלי שהיה גם כך חסר משמעות רבה בכלכלה הנוודית.

הסיבה השניה לכשלון השיטה, היא שבשום שלב, לא היתה לצ'אן יו יכולת שליטה או אכיפה מלאה על ראשי השבטים ששרתו תחתיו, ומצב פוליטי שביר זה לא אפשר מעולם את הפסקת הפשיטות של שבטים הכלולים בקונפדרציה, על תוך הטריטוריה הסינית, ואין הדבר תלוי בכמות הסחורה שהועברה על ידי הסינים לידי השיונג נו, ולעיתים אף ארעו פשיטות שכאלו מיד לאחר הסכמת סין לדרישות חדשות של השיונג נו.

כאמור, ההסכמים הקודמים פינו את מקומם כמעט לחלוטין ללחימה ישירה תחת תקופת שלטונו של הקיסר וו-די בשנת 133 לפני הספירה ,כשהחל בסדרת מסעי מלחמה במטרה לדחוק את הנוודים צפונה, ואף שיגור מתקפות אל לב הערבה. הצבא הסיני אף עבר שינויים באותה תקופה ועבר להסתמך אף יותר על כוחו של חייל הפרשים, כתגובה לעליונותם הצבאית של השיונג נו.

פרש סיני, שושלת טאנג. אימוץ הכרחי של תרבות הלחמה הנוודית.
פרש סיני, שושלת טאנג. אימוץ הכרחי של תרבות הלחמה הנוודית.

מדיניות זאת, אף שקצרה הצלחה בתחילה, והביאה לתקופת שקט יחסי,  גבתה מחיר כלכלי ניכר מהחצר הסינית, אשר התקשתה להמשיך ולממן את מסעות המלחמה כנגד הנוודים.  בתגובה החריפו האחרונים את מתקפותיהם על איזור הגבול, תוך שהם מנצלים נקודות חולשה בקו ההגנה הסיני, ונמוגים לעומק הערבה במקרה של פעולת תגמול. במקביל להתקפות אלו שיגרו השיונג נו הצעות להסכם שלום, בידיעה כי בטווח הארוך הסינים יהיו אלה שיתקשו לעמוד בלחימה.

לבסוף גורמים אלו עשו את פעולתם, והסינים חדלו מפעולות התקפיות, תוך הבנתם את הנחיתות הבסיסית ממנה הם סובלים בהתמודדותם עם יריב נייד ביותר, בעל עורף רחב,שאינו שש להתנגשות ישירה עם כוחותיהם העדיפים מספרית.


שינוי ביחסי הכוחות נגרם לבסוף על ידי גורם פנימי אצל השיונג נו,כאשר סביב שנת 60 לפנה"ס פרצו מאבקים פנימיים בקרב חברת שיונג נו. מאבקים אלו הביאו את האימפריה לעמדת נחיתות מול סין ולכניסתה להסכם שלום מגביל ,במסגרתו ישלח בן ערובה לחצר הסינית ,יועלה מס לקיסר ,ותוכר עליונות בן השמיים על השיונג נו.

לא אכנס כאן לפרטי הפיצול הפוליטי שנכנסה אליו אימפרית השיונג נו בשלביה המאוחרים ,ולמערכת היחסים של פלגיה השונים עם החצר הקיסרית בסין, אך נראה שבשלבים מאוחרים אלו, המבנה הקונפדרטיבי הגמיש שאפשר בתחילה לשיונג נו לצבור כוח רב, היה בעוכריה של האימפריה ,ואף סייע לשושלת האן ,שהיתה אף היא בימיה האחרונים, לשסות את פלגיה של אמפרית השיונג נו אלה כנגד אלה ,ואף שהם מופיעם בכתבים הסינים עד שנת 155 לספירה, האימפריה ככח משמעותי חדלה להתקיים.

 השיונג נו הם דוגמא ראשונה לעליית אימפרית ערבות, אשר נוצרה תוך סמביוזה גמורה עם מקיבלתה המיושבת, סמביוזה זאת, כאמור, אפיינה את הנוודות הפסטוריאלית מרגע היווצרותה, כאשר האימפריה שהקימו שבטי השיונג נו,לא היתה מסוגלת להיווצר,פוליטית, להתקיים ולשגשג, ללא התרבות המיושבת מדרום לה ,וניתן לומר שהתלות שנוצרה בין כלכלת האימפריה הקונפדרטיבית של השיונג נו, לכלכלת האימפריה יושבת הקבע של סין, הינה תצורה מורחבת של יחסי התלות הקודמים בין התרבות הנוודית לזאת החקלאית.

steppe-tuv

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: