גולים #2

המשוטט בשווקי טשקנט, דושנבה, חוג'נד ובישקק, לא יתקשה להתקל בערמות ססגוניות של "חמוצים קוריאנים" בשלל צבעים, פטריות שיטאקה זעירות ומוחמצות, סלט גזר בחומץ לבן, ובעיקר ערימות בוהקות של קימצ'י אדום.

הקימצ'י, כרוב סיני מותסס בתערובת של זנגוויל, שום, מחית פירות ים ומינון אדיר של פלפל אדום חריף, נחשב לנכס צאן ברזל של המטבח והתרבות הקוריאנית ובגרסתו הנוכחית מהווה רכיב בסיסי של הארוחה הקוריאנית לפחות מאז המאה ה-18.

חובבי הסטוריה קולינרית עשויים לתהות מה עושים מחמצים קוריאנים מן המזרח הרחוק בשווקים המאובקים של מרכז אסיה, ואולי אם יביטו בפניהן של רבות מבעלות הדוכנים יתרשמו מזרות רחוקה החרוטה בפניהן.

יש גם שיוסיפו ויאמרו, כי טעמו של הקימצ'י בשווקי מרכז אסיה מלוח יתר על המידה.

הקוריאנים החלו להגר למזרח הרחוק הרוסי, לא הרחק ממכורתם, כבר בראשית במאה ה-19, ובאמצע המאה ההיא כבר נמנה מספרם במחצית הרבבה. ועם פרוץ המלחמה הגדולה כבר שכנו בתחומי הצארות כ65,000 קוריאנים, שמספרם הועצם בידי תקופות רעב, ובמיוחד בשל הכיבוש היפני של מולדתם.

עם ייסוד ברית המועצות הוגבלה מאוד הגירת הקוריאנים לאזור, בד בבד עם קיבוע מעמדה של האוכלוסיה הקוריאנית כפיסה בתצרף העממים הסובייטי, כולל עיתונים, בתי ספר, הכשרות מורים ואף תאטרון בשפה הקוריאנית.

כיבוש מנצ'וריה בידי יפן בראשית שנות השלושים העמיד את הקוראנים בעמדת ביניים אכזרית. היפנים חששו משיתוף פעולה קוראני-סובייטי שנועד לפורר את האחיזה היפנית במנצ'וריה וקוריאה עצמה, והסובייטים ראו בהם סוכנים פוטנציאלים של התוקפנות היפנית.

בסוף שנת 1937, במקביל פחות או יותר לשנות הטירוף של הרדיפה הסטאליניסטית, הועלתה האוכלוסיה הקוראנית, עד אז כרבע מאוכלוסית המזרח הרחוק הרוסי, (כ180,000 נפשות) על רכבות דחוסות ונשלחה הרחק מערבה אל ליבה של יבשת אסיה ובמיוחד אל הרפובליקות הסובייטיות של קזחסטאן ואוזבקיסטאן.

גם עם ההגעה לביתם החדש לא תמו התלאות הקוראניות, כאשר התעלמות כמעט גמורה של השלטונות מצרכי הקליטה של המגורשים והעדר מזון ושירותים רפואים הביאו לתמותה של כחמישית מהמוגלים במהלך השנתיים שלאחר הגירוש, וייתכן שרק הסיוע האנושי של שכניהם החדשים, הקזחים והאוזבקים, הציל עוד רבים ממוות במחלות וברעב.

מעמדם של הקוריאנים הוטב בהדרגה מאז אמצע המאה העשרים, ב1989 הכיר הסובייט העליון בסבל שנגרם להם, וב1993 אישר הפרלמנט הרוסי את טיהור שמם של הקוריאנים והתיר להם קבלת אזרחות ושיבה לאדמת רוסיה, כולל למזרח הרחוק ממנו גורשו אבותיהם.

למרות ההכרה בסבלם ובזכותם לשוב למזרח הרוסי, בחרו מרבית הקוריאנים של רוסיה ומרכז אסיה, (המכונים קוריו-סאראם בשפתם), להשאר במרכז אסיה, ורק מעטים מהם בחרו לעבור לערי רוסיה, אוקראינה ואזורים אחרים. כיום מתגוררים כמאתיים אלף קוריאנים באוזבקיסטן, כמאה אלף בקזחסטאן, כ17,000 בקירגיזסטאן ואוכלוסיה קטנה גם מתגוררת בטג'יקיסטאן ומרוכזת בעיקר בדושנבה וחוג'נד. מעטים מהם עברו לקוריאה הדרומית תחת תנאים מקלים של הממשלה שם.

גם כיום ברפובליקות העצמאיות של מרכז אסיה מתמודדים הקוריאנים עם עתיד כלכלי לא ברור, כמו גם עם הצורך להסתגל לשינוי שפה וזהות תחת תקופת העצמאות.

גירוש הקוריאנים, בדומה לעמים אחרים שסבלו מגורל דומה בימי האימים של סטאלין, נראה כיום כהיסטוריה רחוקה ומאפירה, כעוד פרט דהוי מההיסטוריה האנושית המורכבת של ברית המועצות, אך בדומה למקרים דומים יש בו השלכות מכאיבות הדוקרות את חיי היום יום של רבבות עד ימינו.

הדמעות שהזילו המגורשים בדרכם לליבה של אסיה עוד מקננות בזיכרונות הקוריו סאראם, בתחושת הזהות השבורה של צאצאיהם, ובקימצ'י שנותר, מעט מלוח יתר על המידה.

 

Image may contain: one or more people, people sitting and food
Image may contain: one or more people, crowd and outdoor
Image may contain: 4 people, outdoor
Image may contain: 12 people

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: