המומיות של טארים.

עם זאת, יש בתאוריה ה"תוכארית" בעיות מהותיות, ובראשן העובדה כי ישנו פער של כאלף שנים לפחות בין מועד הקבורה לבין הופעה של השפה התוכארית על בימת ההסטוריה. בדיקות גנטיות שנעשו לחלקי גופות מאגן טארים, העלו פרופיל התואם אוכלוסיות אנושיות המצויות כיום במערב אירואסיה מחד ובמרכז אסיה וסיביר מחד, ובכך יש בידה בכדי לאשש את ה"תאוריה הקורגאנית", זאת הגורסת כי מוצא העמים ההודו אירופאים המוקדמים בתחומי הערבה שממזרח לים הכספי ודרום סיביר.

בתוקף האובססיה האנושית למוצא ובעלות על קרקע, יש לזהות המומיות של טארים משמעות רגישה פוליטית מבחינת התושבים המודרנים של אגן טארים, הן האויגורים, והן הסינים בני האן, כאשר שתי הקבוצות חותרות לשייך את הגופות האומללות לתחומן התרבותי, אם לא לקבען במעמד של אבות קדומים של ממש.

ניתן עוד לציין שבעוד שהטענה הסינית על קיום כפיפות פוליטית של היישויות הפוליטיות הפרה הסטוריות של תקופת הברונזה לאלה הסיניות מגוחכת לחלוטין, הטענה האויגורית אינה מבוססת יותר מהן, אם כי יש מקום להניח כי האויגורים, בפועל תערובת של עמים תורכיים, איראנים ואחרים נושאים במטענם הגנטי אי אלו שרידים של האוכלוסיות הקדומות שהותירו את מתיהן בחולות האינסוף של מדבריות טארים.

בתמונות:
מבחר שרידים אנושיים מתקופת הברונזה, שרידי חפצים כגון סל ארוג להפליא, וקשת "סקיתית" מורכבת. ייצוג של תוכארים ממערות קיזיל שמצפון לקוצ'ה, ומפת אגן טארים.