מפלטם האחרון של מלכי דרך המשי

פורסם במקור ביולי 2017.

התרבות הסוע׳דית ( Sogdian ,תעתיק מקובל: סוגדים) היא תרבות איראנית עתיקה אשר התקיימה במרחב שבין נהרות הסיר דאריא והאמו דאריא, התרכזה פוליטית וכלכלית בערים בוכרה, סמרקנד, פנג'יקנט, פאייקנט ומרכזים עירוניים אחרים והגיעה לשיאה בין המאות הרביעית לשמינית למנינם. מבוססות על מבנה פוליטי מבוזר למדי, הערים הסוע׳דיות תוו רשת דרכי מסחר עניפה אשר בשיא בשלותה שלטה במידה רבה על המסחר בין מרכז אסיה לסין ואף קיימו נוכחות משמעותית על נתיבי המסחר להודו, וכנראה גם מערבה לכיוון מערב איראן, הים התיכון והאימפריה הביזנטית.

מעבר לסוחרים ממולחים בכל הראוי להסחר, שימשו הסוע׳דים גם כמתווכחים תרבותיים חשובים, והעבירו את הכתב הארמי הלאה לידי התורכים האויגורים, כך שהפך ברבות הימים לכתב האימפריה המונגולית ושגרסא שלו, הכתב המנצ׳ורי, שימשה את שושלת צ׳ינג, השושלת הסינית הקיסרית האחרונה, עד נפילתה ב-1911.

בנוסף לכך היו נזירים בודהיסטים סוע׳דים מן הראשונים להעביר מזרחה את התורה הבודהיסטית וסייעו רבות לתרגום הטקסטים הראשונים לשפה הסינית, ובך סייעו לעצב במידה רבה את הבודהיזם המזרח אסייאתי המוכר לנו כיום.
התרבות הסוע׳דית היתה תרבות עירונית מתוחכמת, אשר החלה לגלות את סודותיה האבודים לאחר חשיפת בתי המידות המרשימים בפנג׳יקנט, מן האתרים הסוע׳דיים החשובים ביותר. ציורי הקיר שנתגלו על קירות הבתים מגלים טפח מתרבות אורבאנית אלגאנטית להפליא, אשר מלבד סגידה לפנתאון מגוון מקורות המשלב יסודות איראניים הודים ומזרח תיכוניים, גם נתברכה באהבת תענוגות שכללו משתאות הוללים, ריקוד, ציד, סחר ער בעבדים, וניהול מסבאות ובתי תענוגות מפוקפקים ברחבי האימפריה הסינית ובדרכים המובילות אליה.

מקורות אחרים להכרת התרבות הסוע׳דית הם מכתבים ספורים שנותרו פזורים ואבודים לאורך דרכי המסחר והמגלים מעט אור על כלכלת רשתות המסחר הסוע׳דיות. הידועים שבהם הם מכתביה של מוואני (Mewnai), אשה סוע׳דית אשר ננטשה על ידי בעלה יחד עם ביתה אי שם על דרך המסחר בין סין גופא לאגן טארים (בשינג׳יאנג של ימינו), ןאשר שלחה את מכתביה הנזעמים ותחינתה לעזרה לקרוביה שבסוע׳דיה. המכתבים נתגלו בבור בבסיסו של מגדל שמירה חרב לא רחוק מדונחואנג (בגנסו של ימינו) ולמרבה הטרגדיה לא הגיעו ליעדם מעולם, ולא ברור לנו מה עלה בגורלה של האשה האומללה וביתה.

התרבות הסוע׳דית דעכה לאחר הכיבוש הערבי של מרכז אסיה, כאשר לאחריו עלתה לה אליטה מסחרית ופוליטית חדשה. הגעת אוכלוסיות מערב איראניות החליפה את השפה הסוע׳דית האיראנית מזרחית בשפה הפרסית, והסוע׳דים הלכו ונטמעו בהדרגה בתרבות האסלאמית החדשה עד העלמותם כתרבות מובחנת.

למרות תהליכים אלו שרדה עד ימינו בצפון טג׳יקיסטאן קהילה קטנה של דוברי שפה המקורבת לשפה הסוע׳דית העתיקה. כ73 משפחות שוכנות עד ימינו בעמק יע׳נוב הנידח ,ודוברות שפה איראנית עתיקה אשר צלילים דומים לה הדהדו מעל הדבשות המאובקות של אורחות המסחר ובבתי המרזח האפלים וספוגי הזימה של דרכי המשי.

מבחינתי המסע שלי שבוע שעבר לעמק יע׳נוב העליון היה מסע צליינות לכל דבר, ולנוח לאחר יום הליכה מעייף לצד קנקן תה ולחם רך וטרי, לקרוא מאמר נושן על אורחות המסחר הסוע׳דיות, ולהאזין לילדים מתקוטטים בחוץ בשפה עתיקה-עתיקה היה אחד משיאי המסעות שלי בשנים האחרונות.

Image may contain: outdoor and nature
Image may contain: cloud, mountain, sky, outdoor and nature
Image may contain: 1 person
No automatic alt text available.

 

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: