כה אמר בעל הגמלים הזקנים.

הדת הזורואסטרית היא דתם הקדומה של האיראנים.

שורשיה של האמונה הזורואסטרית הם באמונות הקדומות של העמים ההודו-איראנים שהתפשטו מצפון אירואסיה לעבר הודו, מרכז אסיה והרמה האיראנית, אך כתורה אתית ורוחנית מסודרת התגבשה הדת סביב האלף הראשון לפנה"ס, תחת הדמות על שמה היא קרויה, זרתוסטרא,( פרסית: زرتشت, זרתושת)

זרתוסטרא מקובל כיום במחקר כדמות היסטורית לכל דבר אשר מוצאה במזרח העולם האיראני, כשמחקרים שונים ממקמים את מוצאו בבקטריה, בבדחשאן שעל הגבול הטגי'יקי- אפגני, או באזורים שונים בחורסאן. פירוש שמו של זרתוסטרא הוא אגב ככל הנראה, "בעל גמלים זקנים", שם שייתכן ומבטא הענקת שמות בעלי משמעות שלילית על מנת להרחיק השפעות רעות.

עקרונות תורת זרתוסטרא באו לידי ביטוי ב17 מזמורים- היאסנות (Yasna), המחולקות לתת יחידות הקרויות גאתות (Gatha). הכתבים הזורואסטרים העתיקים חוברו בשפה האווסטית, שפה איראנית מזרחית אשר בצורתה הקדומה ביותר מכילה קרבה רבה לסנסקריט של הוודות ההודיות.

 

בסיסה התאולוגי של הדת, לפחות בגרסתה המאוחרת היא ההבחנה הדיכוטומית בטוב ורע, ובכך שלאדם, באמצעות פעולה בעולם, ישנה היכולת להרבות טוב ובכך להביא לניצחון על הרע.

הדואליזם של הזורואסטריות מתבטא בדומיננטיות של שני אלים. האחד, אהורה מאזדה, מייצג את הטוב המואר והמוסרי והשני, הקרוי אהרימן, מייצג את הרע, החשוך והמושחת. העולם החומרי הוא הזירה של מאבק האיתנים בין שני הכוחות המנוגדים.

 

הדת שהתפתחה מתורת זרתוסטרא שמה דגש על טוהר התנהגותי ומוסרי ועל היגיינה פיזית, אשר נועדו, כאמור, להרבות טוב בעולם ובכך להחיש את קץ הימים.

מקובל כי לזורואסטריות הייתה השפעה רבה על הדתות המונותאיסטיות מבחינת תפיסת הזמן, העולם הבא, משיחיות, וכן ענייני טהרה. אולי השפעה זו הביאה את כותב ספר ישעיהו להדגיש את מעמדו של האל היהודי הבלעדי בעולם הנברא:

"כֹּה-אָמַר יְהוָה, לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ… אֲנִי יְהוָה, וְאֵין עוֹד. … יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה"
(ישעיהו פרק מ"ה, פסוקים א'-ז')

הזורואסטריות ידעה דעיכה הדרגתית אך מתמדת במאות שלאחר הכיבוש המוסלמי. במרכז אסיה שרדו כיסי התנגדות לאסלאם עד המאה ה-15, ושרידים לפולחן זורואסטרי מקומי פזורים ברחבי הפמיר ועמק ווחאן, והדים לו השתמרו כנראה בפולחנים העממיים המקומיים.

אלמנט חשוב בפולחן הזורואסטרי הקדום, אשר לו מקבילות גם בדת הוודית של הודו, שלה קשרים "משפחתיים" הדוקים לדת האיראנית הקדומה, היא השימוש בחומר מעורר הזיות העונה לשם "חאומה" (haoma -אווסטית, Soma במקבילה הסנסקריטית). חומר זה שימש במקום מרכזי בטקסים הזורואסטרים במהלכו נמהל בחלב ונצרך כמשקה מעורר חזיונות או ננסך על מזבחות ושורשי עצים כמבטא את האיחוד בין עולם הצומח (הסם) לעולם בעלי הנשמה (המיוצג בחלב). עד כיום נוהגים במקומות שונים בפמיר לנסוך שמן או חומרים אחרים על מזבחות אבן בפולחן שיתכן והוא הד עתיק לפולחנים הקדם איסלאמיים.

המחקר חלוק עד ימינו על זהותו המדוייקת של החאומה אך שיתוף פעולה בין בוטנאים לבלשנים העלה את צמח האפדרה (Ephedra sp). המכיל אלקלואיד בשם אפדרין, חומר מעורר הזיות ממו סונטזו האמפטמינים הראשונים והנפוץ במרחבים הצחיחים של מרכז אסיה. מועמד נוסף הוא השבר הלבן המוכר גם מן הנגב הישראלי (Peganum harmala), ואשר חלקיו השונים ובייחוד זרעיו מכילים הרמין (Harmine), מעורר עצבי חזק ורעיל בכמויות גדולות. הצמח מכונה אספנד (اسپند) בפרסית והשימוש בו נפוץ עד ימינו ברחבי איראן, מרכז אסיה ואזורים אחרים כמרחיק מזיקים מוחשיים וכאלה הקשורים בעולם שמעבר, ושריפתו כקטורת מעלה ניחוח אופייני.

כיום הקהילות הזורואסטריות העיקריות מצויות באיראן, בהודו ובארצות המערב ולהן כמה עשרות אלפי חברים בלבד. לאחרונה ניכרת התעוררת מה בעניין "חזרה" למסורת האבות האיראנית בקרב קבוצות כורדיות, איראניות ואף טג'יקיות, אך מוקדם לדעת אם מדובר בקוריוז בלבד או תנועה ממשית.

בתמונות: אספנד מיובש בבזאר, שרידי מקדש אש זורואסטרי בפמיר, מזאר איסמאעילי בן זמננו. ודמותו של אהורה מאזדה בתגליף ממערב איראן.

 

Image may contain: food
Image may contain: outdoor
Image may contain: sky and outdoor
Image may contain: plant, tree and outdoor

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: