מרכז אסיה היא לא רק מקום המוצא של פיתוחים דתיים, אומנותיים וטכנולוגיים, אלא גם מקום הביות של מינים חשובים בכלכלה האנושית. מאז התקופה הנאוליטית ברר האדם לשימושו כמה מן המינים אשר גדלו פרא בעמקים ובמדרונותה של מרכז אסיה, ורבים מהם, כגון הגזר המשמש, ומיני שום ובצל (הרי הפמיר למשל מסורתית נקראים בסינית "הרי הבצל" 葱岭 congling) מצאו את מקומם במזווה האנושי עד ימינו.
מין חשוב נוסף ופופולארי להפליא ממשפחת הורדניים, התפוח התרבותי (Malus domestica), שואב אף הוא את מוצאו מהרי מרכז אסיה,שם בוית מן המינים M.sieversii ,Malus pumila ומינים נוספים, וייתכן והוא אחד ממיני העצים הראשונים שנכנסו למשק האדם לאחר המהפכה הנאוליטית.
מרכז אסיה משופעת עד ימינו במיני בר הקרובים למינים התרבותיים, אך שנים של רעייה אינטנסיבית, פיתוח אדמות חקלאיות וליקוט עצי בערה דחקו בהתמדה את רגל שטחי היערות העתיקים של האיזור.
מין נוסף ומיוחד של תפוח הוא M. niedzwetzkyana, ויחודו הוא בפריחתו המרהיבה, צבע לבלוב האביב האדום-עז שהוא מגלה, ובמיוחד צבע ציפתו הנעה בין ורוד חיוור לארגמן.
בעבר היה נפוץ המין ברחבי תורכסטאן ההסטורית אך בתקופה המודרנית והחורבן הסביבתי שהביאה, כמעט ונכחד.
בפמיר ובהרי הפאן של טג'יקיסטאן ידוע על פרטים בודדים בלבד של העץ, ובקירגיזסטאן, ביערות ארסלנבוב וסארי צ'לק ידועים בין 100 ל200 פרטים בודדים. בצידם הסיני של הטיאן שאן ישנן כנראה אוכלוסיות בר נוספות, אך לא הצלחתי לאמת את מספרם.
בעידן של צמצום זנים חקלאיים והסכנות הקשורות בהסתמכות על מנעד חקלאי- גנטי צר יש חשיבות עליונה לשימור זני המקור של עצי התרבות של האנושות. כיום נעשים מאמצים לשמר ולהרבות את Malus niedzwetzkyana, כמו גם מינים נוספים ולשמר את המינים העתיקים והמרהיבים הללו למען הדורות הבאים.
