גורלו של מנזר הנחושת

הצירוף בודהיזם איראני, נשמע כיום מלאכותי למדי, אך הוא מייצג מאות שנים של קיום מסורת בודהיסטית חיה ונושמת, של בני עמים איראנים שונים, אשר חיו ומתו לצד וכחלק מן המרכזים הבודהיסטים במרכז אסיה, אשר הגו, ניתחו, והבינו את התורה הבודהיסטית בשפתם הם, ותרמו להתפתחותה.

התרבות הבודהיסטית, שחדרה לראשונה למרחבים האיראנים סביב ראשית האלף הראשון לספירה, לא היתה אמנם הדת היחידה באיזור, אלא חלק ממארג שלם של דתות ואמונות מקומיות ואוניברסליות , מארג שהתבטא פעמים רבות בסנקרטיזם מובהק, אך היא זכתה למקום מרכזי בחלק מאיזוריה השונים של מרכז אסיה, ובמיוחד בגנדהארה, בקטריה, ואגן טארים. באיזורים אלו מצאו את מקומן רבות מאסכולות הבודהיזם המוקדם, ובמיוחד הסרווסטיוודה, שזכתה לתפוצה משמעותית, וכן מצאה את מקומה התנועה המהאיאנית על רבדיה השונים, שייתכן וחלקם החלו במרכז אסיה עצמה. המרכזים הבודהיסטים קמו לאורך וכתלות בדרכי המסחר האירואסיאתים, תוך קשר הדוק לשיירות הסוחרים העוברים בהן, וכן לפטרונות ממלכתית. המרכזים הבודהיסטים החלו את דרכם כבעלי אופי הודי מובהק, אך בהדרגה קיבלו צביון מקומי, בסגנונם האדריכלי, ובאומנות החזותית שחוללו אשר שאבה ממקורות שונים, בהם הלניסטיים, איראנים, והודים. יצירה מקורית נכתבה בשפות מקומיות כבקטרית, חוטאנית, ואחרות, אך מעמדן של השפות ההודיות כשפות הליטורגיות, נשמר. בחלק מן הכתבים שנשתמרו, מופיעים אלמנטים המושפעים מהתרבות ודרכי העולם האיראני, ומתוך התחשבות בו.

הנזירים האיראנים על ארצות מוצאם השונות היו הראשונים לשמש כמסיונרים ומתרגמים של טקסטים בודהיסטים בסין, כשהם משמשים גורם מכריע בנטיעת התורה הבודהיסטית על אדמתה, התפתחות שלה משמעויות עתידיות אדירות בהקשר ההיסטורי של מזרח אסיה ככלל, ושל הבודהיזם בפרט.

סופו של הבודהיזם בעולם האיראני הגיע עם הכיבוש המוסלמי, כאשר רדיפות פעילות, וצמצום התמיכה הקהילתית במוסדותיו הביאו להכחדתו הסופית, במאה האחת עשרה.

בשל ההרס הטבעי או המכוון, הזמן הרב שחלף מאז נטישת המנזר הבודהיסטי האחרון במרכז אסיה,   והקושי הלשוני הקשור במחקר של הבודהיזם האיראני, רבים עוד הפרטים החסרים בנוגע להיסטוריה וטיבו של הבודהיזם בקרב האיראנים.

מאס איינק הוא שמו של אתר ארכאולוגי מדרום לקאבול, מן החשובים באפגניסטאן. האתר מכיל ריכוז משמעותי של אתרים בודהיסטים הכוללים מכלולי מנזרים, סטופות ומקדשים, בשטח המשתרע על פני כשישה קילומטרים רבועים. האתר שנחפר מאז שנות השבעים מתברר בהדרגה כאחד מן האתרים הבודהיסטים החשובים במרכז אסיה, וחושף כאלף שנים של נוכחות בודהיסטית באזור ההסטורי של גנדהארה.

תרבות גנדהארה היא נקודת היתוך מרתקת בין העולם ההלניסטי והאיראני לתרבות ההודית , תולדה של כיבושי אלכסנדר מוקדון ונוכחות מקומית של עמים הודו-איראנים. מאס איינק הגיעה לשיא גודלה והשפעתה תחת האימפריה הקושאנית, בין המאות הראשונה לחמישית לספירה. יש המאמינים כי באיזור זה נוצרו היצוגים האנושיים הראשונים של הבודהא, תחת השפעה הלניסטית, וכי בגנדהארה התחוללו פרקים חשובים בתנועת המהאיאנה, זרם הבודהיזם המדגיש פעולה בעולם כתנאי להתעוררות אך גם כולל עולם מיתולוגי רחב היקף שחלקו התחולל אולי בהשפעת התרבות האיראנית-בודהיסטית של מרכז אסיה. בניגוד לשמו (פשטו: מקור נחושת קטן) אתר מאס איינק יושב על מרבץ הנחושת הגדול ביותר באפגניסטאן, ולניצולו משמעות אדירה לקופת המדינה (ולכיסי הבכירים המנהלים אותה). האתר נמכר בחוזה לפני מספר שנים לחברת כריה סינית, ונידון להריסה כתוצאה מכריית הנחושת בבור פתוח. 

הריסתו המתוכננת של מאס איינק הושוותה בידי חוקרים וארכאולוגים להשמדת פסלי הבודהא הענקיים בבמיאן, על ידי כנופיות הטאליבן ב2001, ונדחתה מאז מספר פעמים בשל שיקולים שונים. על מנת להציל את שניתן עובדים כיום באיזור צוותי חפירה בין לאומיים במירוץ נגד הזמן לחלץ את כל שניתן, וזאת תחת תנאי שטח קשים, איום לוחמי הטאליבן שעוד מסתובבים בשטח, ובוזזי עתיקות שכבר הסבו נזק רב לאתר ואוצרותיו. לאחרונה נחשף במס איינק פסל בודהא שלם, מאורע נדיר בשל הסרת ראשי פסלים רבים על ידי בוזזים או כהשחתה מטעמי דת . הפסל מדגים שילוב טכניקת סטוקו ממקור ים תיכוני עם סמליות ממוצא הודו-איראני, וייחודי בכך שהוא עוד נושא את צבעי המקור של תווי הפנים (הפסלים היוונים המייצגים כיום "אסטיקה קלאסית" של שיש לבן ובתולי היו למעשה צבועים בצבעים עזים) ומהווה עדות לשילוב ההשפעות ונקודת ההיתוך החשובה הזאת על דרכי המשי. 

יש לקוות כי ימצא הסדר המאפשר להותיר בשלמותו את האתר החשוב הזה ויאפשר לנו להטיל אור נוסף על הנוכחות בת אלף השנים של התורה הבודהיסטית במרכז אסיה.

תמונות מתוך: http://www.savingmesaynak.com/  ומקורות נוספים.

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: