פראות ושליטה בגן הסיני הקלאסי

התרבות הסינית ידועה ברבים בחיבתה אל הטבעי והגולמי, ואלה מהדהדים בשירתה, בציוריה ובחושיה האומנותיים.

עם זאת, ניתן לטעון כי גישתה של התרבות הסינית אל הטבעי טעונה ברבדים של שליטה ונטרול, תוך הכלה מירבית של היפה והמועיל אך הרחקה
ותיעול של הרע, המזיק והמסוכן הטמון בטבע בצורתו הגולמית.

כמו רבים וטובים מניצני האנושות, התרבות הסינית החלה את דרכה על מצע חקלאי הנטוע בינות עמקי הנהר הצהוב והיובלים הקשורים בו. בין פסגות ההרים שבמערב ובדרום לערבות ומישורי ההצפה שמצפון וממזרח היו נתונים החקלאים הנאוליתים שלימים התגבשו כ"בני האן" למוראות הטבע הקשורים בבצורות, שטפונות, חיות טרף ומגיפות.

ההרים, מושא מוקדם ונורא הוד לפולחן, שימשו כמקור חשוב למיני מזונות, חומרי רפואה ועצי בעירה, אך גם מקום בלתי צפוי ומסוכן למרחיק לכת, שופע סכנות טבעיות ועל-טבעיות כאחד.

הנהר הצהוב, אולי מן הפראיים והבלתי נשלטים שבנהרות העולם, שימש כמקור ברור לשפע וברכה בדמות שדות דגן וצייד אך גם כמחולל מוות סדרתי בצורת הצפות חמורות ומעלות הרס.

עם עלייתה ההדרגתית של התרבות העירונית, החל משושלת שאנג, חלה גם עלייה במורכבות ובריבוד החברתי של אוכלוסיית המישורים המרכזיים שיהיו לסין.

כמאפיין אנשים עם משאבים מרובים ויותר מדי זמן פנוי, החלה אצולת שאנג בבניית גנים, בהם טופחו חיות ציד אקזוטיות ומיני עצי פרי, נוי ושאר ירקות.
גני ציד ואספקה חקלאית אלו המשיכו להתפתח ולספוג מורכבות סמלית וצורנית לאורך הזמנים, עד שהגיעו להבשלה בערך סביב שושלת סונג (960–
1279). הגן הסיני בצורתו הבשלה מבטא מנעד רכב של שימושים ורבדים סמליים וזאת תוך גילוי עושר צורני מרהיב עין.

בנוי כמתחם סגור ומסוגר מן העולם החיצון שימש הגן הסיני המסורתי כמקום הגות מפלט והתרועעות לאליטה המנהלתית, בו יכלו שועי התקופה לארח את דומיהם לשתית תה, להתבודד לשם כתיבת שירה או תרגול קליגרפיה, לארח פילגש אהובה ולפרוט עליי מיתר וכמובן כמקום להפגין בו את עושרם המופלג וטוב טעמם.

הכיס העמוק של רבים מחברי אליטת המשכילים אפשרה להם להקים גנים לתפארת ומתוכננים בקפידה, בהם נשזרו שבילים וגשרים, חומות פנים ושערים, מסדרונות מקורים וביתנים ברשת מקבילה של בריכות ופלגי מים, משוכות במבוק, זני פרחים אקזוטיים ואבנים טבעיות, וזאת באיזון הרמוני להפליא.

מתכנן גנים מיומן השכיל לעשות שימוש באמצעים צורניים אלה, ויכל לרקחם לכדי שלל כיווני חשיפה ומראות מתחלפים היוצרים תחושת חידוש בכל פניית משעול ומאחורי כל עץ וסלע.

תחושת הרוגע השלווה והבדידות המזהרת האופיינית כל כך לגנים הסינים שואבת משימוש מחושב בניגודים האסתטיים שבין מוצל ומואר, רק וקשה, זורם וקבוע ופתוח וסגור, וזאת תוך מתאם בין מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס, תוך צמצום התמצית של נופים רחבי ידיים לכדי מרחב מוגבל ואת עקרון האיזון שבין היין והיאנג בכללותו, שהם בתורם ביטוי לאחד הגדול שהוא בתורו מקור ריבוא הדברים.

חשיבות מיוחדת בעיצוב הגן הסיני הקלאסי ניתנה לבחירתם ומיקומם הנכון של אבנים, ואבנים בעלות "מוזרות" אסתטית ומרקם נאה הועדפו לשם בניית גנים, לא פעם תוך הובלתם מכל רחבי סין במחיר כספי ניכר. האבנים לצורך בניית הגן נבחרו בקפידה, והוצבו כך שגווניהם, צורתם, ונימיהם יראו בבהירות המירבית תחת גשם דק או אור הירח, והלחות הנאגרת בשקעיהן יוסיפו להן נופח מיוחד.

במסגרת הסמליות הקוסמולוגית והדאואיסטית הדקיקה החולפת כחוט השני ושוזרת את חלקי הגן השונים למכלול אסתטי אחד, נתפסו אבנים וסלעים אלו כמעין "צ'י" גולמי, וכביטוי למהלכו של הדאו, החוק הטבעי המושל בכל, בעיצוב בחומר של האלמנטים השונים כאבן רוח ומים.

השימוש בעקרונות ובאלמנטים השונים הללו,וכן במידור האופייני לגינות הסיני, משמעם הוא שגם בגנים קטנים יחסית ניתן ליצור אפקט בעל תוקף דומה, והדבר איפשר ומאפשר גם לאנשים בעלי נכסים צנועים יותר להנות מעולם הצללים הפואטי הנוצר בגן הסיני הקלאסי, ומיתרונותיו הרוחניים והחברתיים.

网师园.jpg

הגן הסיני, על הסמליות הדאואיסטית שבו, ארוגות פרחיו הסדורות בקפדנות, משעוליו המתונים, אגמיו בזעיר אנפין והרי האבן הפיסוליים שבו מייצגים תמונה של הטבעי בצורתו האידיאלית, כפי שהטבע "אמור להיות" באופן המטיב עם האדם אך נטול העוקץ ההרסני המאיים על הסדר האנושי שהוא בבואה מדומיינת של סדר קוסמי מדומיין לא פחות.

ציורי הדיו המפורסמים של תקופת שושלת סונג, שייתכן וכמה מהם אף צוירו בביתן גן זה או אחר בהאנגג'ואו או מפלט משכילים חלופי, מציגים פעמים רבות הרים נישאים ועטויי ערפל ובהם צוקי גרניט מכוסי אורנים מסוקסים מגיל ורוח. פה ושם יראה דייג בודד היושב בסירתו בלב אגם או איכר ותאו החוצים גשר מרוחק.

屈鼎
הרים בציורו המפורסם של צ'ו דינג, (屈鼎 ,מת 1056). ממקור משאבים ומושא פולחני לאובייקט להרהור מרוחק.

ציורים אלו כאמור, לא צוירו על ידי אמן אשר יצא לטבע לתעד את הוד ההרים, אלא לרוב על ידי אדם משכיל אשר ישב לעת פנאי בגנו המוגן חומה, מוקף צוקים מוקטנים ואגמי פרא זעירים, וסביבם יערות של במבוק וסבכי אדמונית ושזיף הפורחים בעונתם המדוייקת.

את הנטייה הסינית למידור ונטרול עוקצו הפראי של הטבע ניתן אולי גם לראות בתרבות הפארקים ושמורות הטבע המודרניות בסין, כאשר שבילים מוסדרים ונוחים להליכה מכוונים את קהל המבקרים דרך מעברים מוגבלים המכוונים לנקודות תצפית "אידיאליות".

אפשר אולי להתייחס בלגלוג לנטיה הסינית האמורה בהשוואה לגישה המערבית המודרנית לחלוטין של "יציאה בלתי אמצעית לטבע", אך אולי כדאי לזכור שגישה זאת הגיעה להבשלה רק לאחר מאות שנים של אילוף, כיפוף והכנעת המערכות האקולוגיות לצרכי האדם ועיקור רובו מחיות טרף, מחלות ושאר שיקוצין, כך שנראה כי נטילת העוקץ מאותו "טבעי", תהליך שהחלו אבי אבות כולנו בתקופה הנאוליתית, מאפשר לרובנו, בהתאם לעומק הכיס וצבע הדרכון, לסייר בגן הענק שטיפחנו, מוגנים מכל רע.

ולהנות מפלגי המים, משב הרוח בעלים ומניחוח הפריחה.

בתמונות: איזון בין אלמנטים בגן הסיני הקלאסי.

מידור וצללים בגן חבטת זנב הדג, (波剌花园 bola huayuan) איזור דונגז'ימן, בייג'ינג. 2018

אבנים כ"דאו" גולמי בגן חבטת זנב הדג, (波剌花园 bola huayuan) איזור דונגז'ימן, בייג'ינג. 2018

קלאסיקה סינית של עירוב שימושים: גן אמן הרשתות,( 网师园; Wǎngshī yuán), סוג'ואו.

הטבע כאידיאל נשלט, פנג'ינג (בונסאי) מאשל סיני.

 

Image may contain: outdoor
Image may contain: plant, outdoor and nature
No automatic alt text available.

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: