נתיב שלושת האוצרות: דרך הסריס.

בפעם השניה בה איבד סון יאוטינג את שלושת אוצרותיו היקרים ביותר, היה זה לעד ועד יום מותו דאב ליבו על השמדתם בידי בני משפחתו אחוזי אימת המשמרות האדומים.

משחר היווסדות מה שממכונה תרבות, טרחו בני האדם והגדילו לכלול בה את סירוס רעיהם לאנושות, ושירותם של סריסים היה נפוץ בחצרות המלוכה הקדומות של הסהר הפורה ודלתת הנילוס עוד כנראה בטרם עלו מנהגים אלו על הכתב בחומר לח, פפירוס ואבן.

מוסדות נאצלים אלו הוכיחו עצמם כה מסבירי פנים לאליטות השונות, עד כי המשיכו והיוו חלק בלתי נפרד ממוסדות הארמון והאחוזה של התרבויות ההלניות השונות, וכן בעולם האסלאם.

69482438_10157470614552368_3627859081366077440_n

סריסים שרתו את אמירי החליפות הערבית ובחצרות הנסיכים במזרח העולם האיראני, בקהיר ובדלהי הממלוכיות ובקורדובה המעטירה. העות'מנים פתחו את מוסד הסריסות במיוחד והגדילו להבדיל בין סריסים "לבנים" ל"שחורים", כאשר הראשונים נשאבו לרוב מאוכלוסיות הנוצרים של קווקז והבלקן וסורסו "בארמון", בעוד האחרונים הגיעו לגבולות האימפריה כמוצר מוגמר, וזאת לאחר שנשאבו מביתם הנשכח שבאתיופיה וסודן אל מרכזי הסירוס והסחר המדממים שלחופי הים האדום, בפנימה של אריתריאה ובמנזרי הקופטים של מצרים העליונה. המחקר מציע כי עשירית בלבד מקורבנות הסחר האפריקאי שרד את הניתוח הנורא.

69937211_10157470564052368_4250665953882275840_n

על אף נתיב החללים והחלולים שנמתח מאנדלוסיה ועד דלהי, נדמה שבשום מקום לא זכה המוסד הנאצל להיקף, חשיבות ומורכבות הסטורית, כפי שזכתה לה הסריסות בסין הקיסרית המאוחרת.

לסירוס בני אנוש הסטוריה ארוכה בסין. אך בעוד במקור היה הסירוס עונש קשה מנשוא לאוייבי המלוכה, שבויי עמים זרים ופושעים, עם פרוס הדורות וחלוף מעגל השושלות נארגו הסריסים עמוק אל תוך שדרות האליטה הסינית וצרכיה היחודיים, ומעבר למלאכת ההרמון הייחודית כמעט לגברים משוללי גבריות באשר הם, החלו הסריסים למלא תפקידי מנהל הולכים ומתעבים.

בעוד שבתקופות קודמות עיקר הסריסים בחצר הסינית מקורם היה מחוץ לגבולותיה של סין, ואלה נשאבו כשבויי מלחמה, מורדים מובסים וכתשורה ממשלחות דיפלומטיות זרות, עם הזמן, וביתר שאת בתקופת שושלת מינג הפכו סריסים בני האן לתופעה הולכת וגוברת, בעוד שהעיר האסורה הופכת נסמכת יותר ויותר על שירותם של הסריסים בשלל תפקידי תחזוקה, שירות ופקידות.

69553146_10157470564082368_8216437368287133696_n

כה היו נדרשים הסריסים לקיום החצר עד כי הוקמה קליניקה מיוחדת מדרום לעיר האסורה, ובה "יוצרו" סריסים מקרב זכרי הקיסרות אשר נידבו עצמם להליך המייסר. במסורת הסינית כלל הליך הסירוס את הסרת איבר המין והאשכים ככללם (ומכאן "שלושת האוצרות"), ואלה הוסרו באבחת סכין אחת, לאחר ריסון המועמד לכיסא מיוחד ושטיפת האברים במי פלפל חריף. עם תום הניתוח הוחדרה צינורית ניקוז עשוית במבוק לפתח השופכה והזכר המשודרג נצטווה לדדות במשך כשלוש שעות ולהמנע משתיה במשך שלושה ימים. אם לאחר שלושת ימי התופת הצליח הסריס החדש להשתין, הוכתר הניתוח בהצלחה, ולאחריו היו צפויים לאומלל מאה ימי החלמה והתאקלמות למצבו המגדרי החדש. את האיברים הכרותים היו מבקבקים לעיתים קרובות בבקבוק או שק עם חומר משמר ואלה נשמרו באבנט בעליהם לשעבר עד ליום בו יתאחדו עמם מחדש בעולם הבא.

בתרבות הסינית הקלאסית, בה ערך הלימוד, על המשמעויות החברתיות והקוסמיות הגלומות בו, ושמירה על גוף האדם כמתנת אבות יקרה מפז וככלי להמשך קיום זכרם בעתיד היו מרכזיים כל כך, ניתן להבין מדוע מציאת דרך עוקפת לשירות משפיע במנגנון המדינה, תוך השחתת חלקי גוף כה יקרים, הביאו לסלידה עזה כל כך בקרב שכבות אוכלוסייה רבות, והיריבות המרה שבין פלגי הסריסים למשכילים משרתי המדינה ("מנדרינים") היא תמה מוכרת בהסטוריה הפוליטית והספרותית הסינית.

הסריסים נחשבו לבריות מושחתות, שלוחות רסן וגרגרניות השולחות את אצבעותיהן החיוורות אל עבר מחלקות ממשלה תקינות ומטמאות אותן, בעודן לוחשות מילות ארס ומדון באזני פלגשים, יורשי עצר ואף באוזן הדרקון הקיסרי עצמו. בעיקר זכור לשמצה "האגף המזרחי", אותה משטרת סריסים חשאית שלקחה על עצמה ללכוד, לחקור ולענות את אויבי הקיסר, וגם את אלה שראתה לנכון למנות לכאלה.

למרות מידה סבירה של אמת בדימוי, המציאות היתה כמובן מעט מורכבת יותר מן הארכיטיפ הנושן, ומערכת היחסים בין הפקידות המשכילה לסריסות היתה מגוונת למדי, שדרות הממשל הקיסרי הסיני כללו סריסים משכילים וישרי דרך, פקידים מושחתים ומגוון טיפוסים שבין אלה לאלה, ויחסי הגומלין בין גורמי חצר אלו כללו גם לא פעם אמון וחברות אמיצה.

 

ובכל זאת, על אף המורכבות ההיסטורית, מוסד הסריסות של מינג, אולי ככל מוסד אנושי המתקיים זמן רב מדי, היה מעופש משחיתות ,אכזריות אמיתית וכיתתיות פוליטית, ולקראת סוף השושלת עמדו לשירותה אלפי סריסים ויותר, בעוד צווים קיסריים מנסים למגר את תופעת הסירוס העצמי של אלפי נתינים המנסים לשווא לקבל דריסת רגל אל מעבר לשערי העיר האסורה ומכמניה. רבים מבריות מחוסרות איבר אלו מצאו את עצמן, בהעדר יכולת פיזית לשוב לעבודת האדמה, מתגודדות באזורי הכפר, יוצרות כנופיות משחרות לטרף ומערערות עוד יותר את מצב העניינים ההולך וקודר שתחת השמיים הקיסריים.

עם נפילת שושלת מינג ועלייתה של צ'ינג, האחרונה לכאורה במנין השושלות, קטן משמעותית היקף הסריסים בשירות החצר הקיסרית. עם זאת, בהיותם מעין "גילדת מומחים" לענייני ניהול ארמון, המשיך מוסד הסריסים לשמש גורם משמעותי ביותר בחצר צ'ינג עד נפילת השושלת ב1911. סון יאוטינג היה עלם צעיר כשמשפחתו כפתה עליו לעבור את הניתוח הנורא, והספיק לשרת בעיר האסורה מספר חודשים בודדים בטרם בוטלה השושלת.

כרבים מדומיו, צללים נידפים מעידן שחלף לו לפתע, הצליח יאוטינג בקושי לשרוד את תהפוכות סין של מאה ה-20, בעוד חבריו לשורות המסורסים מוקעים כשרידים חולניים לעידן מושחת ומרקיב וחלקם קופצים אל מותם בחבטה עמומה בתחתית חפיר העיר האסורה.

69170519_10157470564042368_6626702017341423616_n

לאחר יציאתו הכפויה מן העיר האסורה אימץ יאוטינג ילד וגידלו כבן, ואף הצליח למצוא עבודה צנועה כשמש במקדש בביגי'נג הבירה, בו עבד עד יום מותו ב1996. בתקופת הטרור האדום של מאו חששו קרוביו של יאוטינג מאימת המשמרות הקרבים, והשמידו את אבריו המבוקבקים, שריד אחרון לגבריותיו האבודה, והשושלת שבשמה איבד אותה באבחת סכין עתיקה.

בתמונות:

סריס חכם: ואריס.

סריס תם: סון יאוטינג, מאחרוני הסריסים בהסטוריה הסינית (נפטר:1996).

סריס רשע: ווי ז'ונג סיאן. אדון "האגף המזרחי", מן הסריסים הידועים לשמצה בהסטוריה הסינית.

סריס שאינו יודע לסתום: סימא צ'יאן, אבי ההסטוריה הסינית, שושלת האן. סורס כעונש בעקבות אינטריגות חצר ומלחמות השיונג-נו.

כמו כן:

-"גילדת ניהול חצר"- סריסי צ'ינג.

-ז'אנג חה- מוסלמי צאצא למשפחה מרכז אסייאתית שעלה לגדולה כסריס בשירות שושלת מינג ונודע כאדמירל "צי האוצר". הביא ג'ירפה הביתה.

– להב סירוס, סין מאות 18-19(?)

-קיזלר אע'אסי. סריס ההרמון ה"שחור", הראשי של האימפריה העות'מנית תנצב"ה. תקופת עבד אל חמיד II.

-סירוס בעולם האסלאם. מתוך ספר רפואה של שרפ א דין (1466)

פורסם על ידי siyahqalam

מתגורר במערב סין, חי ונושם את תרבות אסיה. ממזרח למערב , מעבר להווה, הולך וחזור. מתמחה בהסטוריה של דרכי המסחר, על הדתות הדמויות והמסורות השונות שזרמו דרכם. חובב תה, בוטניקה, הסטוריה של הבודהיזם וכלי נגינה מארצות מרכז אסיה. מוציא גם טיולים מיוחדים במרכז אסיה תחת "אורחות-נתיבים למרכז אסיה" https://www.facebook.com/innerpathsasia/ וברחבי סין תחת "דרך האמצע" https://www.facebook.com/middlepathtravels/?ref=br_rs

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: