אור ודם.

  קשה לקבוע בוודאות מתי אבני חן נסכו לראשונה קסם מיוחד בלב האדם ומתי נבט לו לראשונה ניצוץ של הכרה בערכו של הקו הדק שבין שקיפות וצבע. האם היה זה הגוון היחודי הזוהר מבעד לאבני השדה האפורות שהניע חמדנות גולמית וראשונית כל כך? ואולי ביכולתנו להאמין שהיה זה האור…. מאז שטפו נהרות רבים אבנים רבותהמשך לקרוא "אור ודם."

חוג'א נסר י דין- חציית גבולות

מעבר לעיסוקים ברומו של עולם, עסק חוג'א נסר י דין הזכור לטוב במדע ההברחות. שנים רבות היה חוצה הלוך ושוב את הגבול האפגני ועמו דבר מלבד חמור עמוס לעייפה באגודות של קש. כאשר נשאל היה על ידי פקידי הגבול האם אין לו דבר מה להצהיר עליו, תשובתו של החוג'א הטוב היתה תמיד זהה. "כלום מלבדהמשך לקרוא "חוג'א נסר י דין- חציית גבולות"

"ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה"

"ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה" (מרקו פולו, 1273) עמק ווחאן (Wakhan) או פרוזדור ווחאן הוא חבל ארץ השוכן כיום ברובו בשטח אפגניסטן, ומיעוטו המערבי גם בטג'יקיסטן . הווחאן הוא למעשה עמק צר הלכוד בין הרי ההינדו קוש לפמיר. העמק הצחיח ברובו משובץ בכפרים מוריקים מעצי תות ומשמש, הניזונים ממי הנחלים והמעיינות הקריריםהמשך לקרוא ""ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה""

גורלו של מנזר הנחושת

הצירוף בודהיזם איראני, נשמע כיום מלאכותי למדי, אך הוא מייצג מאות שנים של קיום מסורת בודהיסטית חיה ונושמת, של בני עמים איראנים שונים, אשר חיו ומתו לצד וכחלק מן המרכזים הבודהיסטים במרכז אסיה, אשר הגו, ניתחו, והבינו את התורה הבודהיסטית בשפתם הם, ותרמו להתפתחותה. התרבות הבודהיסטית, שחדרה לראשונה למרחבים האיראנים סביב ראשית האלף הראשון לספירה,המשך לקרוא "גורלו של מנזר הנחושת"

שירת העפרוני המשוגע

דקות ספורות לפני שנפח את נשמתו ושחררה אל הלא נודע שמעבר, פרט אמין את הנעימה "שירת העפרוני", ולאחריה תלתה אימו את הדוטאר על קיר הבוץ שממול מיטת גסיסתו של בנה האהוב. את הזכות לעזוב את העולם בגיל צעיר רכש אמין רק מספר ימים קודם לכן, בהתנגשות מאובקת מול חמישה או שישה קנדהארים מחוספסים, וחמושים במקלות.המשך לקרוא "שירת העפרוני המשוגע"