"ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה"

"ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה" (מרקו פולו, 1273) עמק ווחאן (Wakhan) או פרוזדור ווחאן הוא חבל ארץ השוכן כיום ברובו בשטח אפגניסטן, ומיעוטו המערבי גם בטג'יקיסטן . הווחאן הוא למעשה עמק צר הלכוד בין הרי ההינדו קוש לפמיר. העמק הצחיח ברובו משובץ בכפרים מוריקים מעצי תות ומשמש, הניזונים ממי הנחלים והמעיינות הקריריםהמשך לקרוא ""ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה""

נפחי הסְפַר-הבונאן של צפון מערב סין.

מכל שבבי העמים המנקדים את שולי הרמה הטיבטית, שם נבזקו ביד הסופה המונגולית שטרפה את אסיה במאה ה13, חביבים במיוחד הם הבונאן. הבונאן, מן הקבוצות האתניות הקטנות בסין, הם עם שכאופייני לאזור נוצרו כסגסוגת מונגולית, אליה נספחו מיני תבלינים בני חווי, האן, טיבטים וקבוצות נוספות, ובעוד ששפתם מונגולית ביסודה היא מדגימה בהתאם לתחום מושבה השפעותהמשך לקרוא "נפחי הסְפַר-הבונאן של צפון מערב סין."

אימפריות וכוסות תה.

לכל הדרכים החוצבות להן דרך מבעד להרים נישאים ובוקעות מדבריות סחופי אבק לא היה טעם ללא הצמתים המחברים בינהן. בנקודות אלו נפגשו נפשות משני עברי התוואי, והחליפו בינהן את הראוי לחליפין, בחומר או ברוח. צירי מפגש אלה פעפעו את מרכיבי התרבות האנושית הנה והנה ביוצרם אריגים עשירים ורבי רבדים הבנויים משכבות של קבלה והתנגדות, דחיההמשך לקרוא "אימפריות וכוסות תה."

גורלו של מנזר הנחושת

הצירוף בודהיזם איראני, נשמע כיום מלאכותי למדי, אך הוא מייצג מאות שנים של קיום מסורת בודהיסטית חיה ונושמת, של בני עמים איראנים שונים, אשר חיו ומתו לצד וכחלק מן המרכזים הבודהיסטים במרכז אסיה, אשר הגו, ניתחו, והבינו את התורה הבודהיסטית בשפתם הם, ותרמו להתפתחותה. התרבות הבודהיסטית, שחדרה לראשונה למרחבים האיראנים סביב ראשית האלף הראשון לספירה,המשך לקרוא "גורלו של מנזר הנחושת"

Vipassanā Vespers

תודעה כמו בוץ\ ומה בכלל הטעם\ בחצי לוטוס.ממרק מראה\ אך בעיקר הוגה ב\ מראה המרק. בגב קמל, תר\ היכן הוא אגם ביווה\ קריאת העורב. יימקו גפי, אך\ יישוב השור הביתה\ וירחץ כלים. שב יציב כהר\ הכל נע בפנים, בחוץ\ פריחת דובדבן.

לוטוס מן המערב: הבודהיזם האיראני.

ביוגרפיה מוקדמת של הבודהא מספרת על צמד האחים טפשו, (Tapas­su) ובהאליקה (Bhallika), סוחרים במקצועם, אשר הגיעו להודו ממולדתם הצפונית אשר בבקטריה, הגישו מזון לבודהא מיד לאחר התעוררותו, והפכו לחסידיו הראשונים שאינם מן הנזורה. על פי המסופר היה זה בהאליקה, אשר הקים מנזר וסטופה בקרבת העיר בלח' באפגניסתאן של היום, הקרויה מאז על שמו. הגם אםהמשך לקרוא "לוטוס מן המערב: הבודהיזם האיראני."

מפלטם האחרון של מלכי דרך המשי

פורסם במקור ביולי 2017. התרבות הסוע׳דית ( Sogdian ,תעתיק מקובל: סוגדים) היא תרבות איראנית עתיקה אשר התקיימה במרחב שבין נהרות הסיר דאריא והאמו דאריא, התרכזה פוליטית וכלכלית בערים בוכרה, סמרקנד, פנג'יקנט, פאייקנט ומרכזים עירוניים אחרים והגיעה לשיאה בין המאות הרביעית לשמינית למנינם. מבוססות על מבנה פוליטי מבוזר למדי, הערים הסוע׳דיות תוו רשת דרכי מסחר עניפההמשך לקרוא "מפלטם האחרון של מלכי דרך המשי"

עורב בלי פה, ועננים משוגעים.

  "כסה את דרכך, במחטי אורן שנשרו כך שאיש לא יגלה את משכנך האמיתי" בשנת 1392 שקטה יפן באופן זמני. חמישים שנות מאבק בין שני פלגים של המשפחה הקיסרית, במהלכן התקיימו במקביל שתי חצרות נפרדות הגיעו לסיומן. הקיסר הדרומי גו קאמיאמה מסר את שלושת האוצרות המקודשים של יפן, והכיר בבכורת החצר הצפונית בקיוטו, ויותר מכך,המשך לקרוא "עורב בלי פה, ועננים משוגעים."

שדים, פרושים ועטים שחורים.

 כל מי שקרא את ארץ יצורי הפרא בילדותו לא יתקשה לזהות את מקור האיורים בספרו של מוריס סנדק זצ"ל, והמקור הוא כמובן איוריו של האמן התורכי המסתורי, מחמד סיאה קלם (محمد سیاه قلم Siyah Qalam)., "מחמד שחור העט". הדמיון בין הדמויות ומנחי הגוף שלהן מרתק, אם כי זו כנראה מקריות גמורה. דבר כמעט לא ידועהמשך לקרוא "שדים, פרושים ועטים שחורים."

ארכיטקטורה #3: שערים, כיפות ודמעות נצחיות.

הכיבוש המוסלמי של איראן ומרכז אסיה, (633-751) הביא לשינוי מהותי של רבים מההסדרים החברתיים שהתקיימו במרחב זה. נפילת האימפריה הסאסאנית והתאסלמות הדרגתית של האוכלוסיה הביאה לדעיכה של הדת הזורואסטרית, מלבד באיזורים מבודדים. מקדשי האש נזנחו ברובם, רבים נהרסו, ומגדלי השתיקה (דח'מה) נדמו. כיום הקהילה הזורואסטרית מונה עשרות אלפים בודדים, ומרוכזת בערים כגון יזד וקרמאן. במזרחהמשך לקרוא "ארכיטקטורה #3: שערים, כיפות ודמעות נצחיות."